
HASHMUROT
לרקוד ביחד זה מרחיב גבולות , אינטימי כמו תפילה
משמעותי וטרנספורמטיבי כמו פולחן.

Rewilding-dance
באמצעות הקרבה לטבע ולהדהוד הסומטי בגופים, מזדככת החקירה האישית האנושית, כשהיא נוגעת ומשתקפת בזו הטרנספרסונלית.
ברשת קורים ססגונית ומתוך הקשבה לכל מה שרוחש
בין קירות הנפש, הרוח והלב,
נשזרים כל האלמנטים לכדי יצירת משך חד פעמית פראית, חופשית ויפה הנושאת בתוכה תדרי אינסוף.
כל כינוס לפעולות משותפות, מוסיף חומרים, תכנים ומשמעויות לתהליך ההזכרות, ומרבד את ההוויה ברוח חופשית יוצרת.
תנועות הנסיגה מהיומיומי ההרגלי והשיבה אל מרחבי הקדושה שאנו יוצרים, מאמנת ומנגישה פשטות לכוחות החיים הזמינים, מטפחת ומפתחת התעוררות לכוחות נסתרים, הסרת הערפילים ןהמסוכים אל מרחב חשוף, ראשוני וקרוב למקור.
שחרור והרפיה בתעלות הלידה מנווטות אל עבר התחדשות
ובקיעה של מה שעוד לא היה.
דרך ביטויי הגוף והקול אנחנו נוכחים,
מהדהדים פנימה והחוצה אל הסביבה
בראי הרגע,
חוגגים שותפים בריקוד גדול.
השנה 2025-2026 לא תפתח התוכנית השנתית כמו שנפתחה בחמשת השנים האחרונות.
השנה, מבעד לכאוס גדול על אדמת המריבה - ישראל, אני מציעה התכנסויות בעלות מבנים אחרים. מפגשי סופשבוע, מהלכי משך יומיים ועונתיים ובראשן מהלכים יצירתיים -
'השמורות' - מעבדות ליצירה תלויות מקום, שיתקיימו בארץ ומחוצה לה.
מי יתן ותנועה זו תביא שלום אל לב כל האנשים
שיבחרו לקחת חלק במהלכים בהובלתי
ומכאן אל ליבת העולם.
הגוף בטבע - התכנית השנתית
2020-2025
פרוייקט שנתי - תהליכי יצירה והעמקה באמנות התנועה.
התנסויות וחקירה מעמיקה המתרחשת בקבוצה אינטימית,
המחוייבת לתהליך של 8 מפגשים לאורך השנה.
במבנה הזה המתרחק מכבלי היומיום, נפגש בזמן שמחוץ לזמן המוכר,
ונצא למסע משך של שהייה משותפת, לימוד, ריקוד, לינה וארוחות משותפות.
נבסס תנאים מטיבים להעמיק בנחת ובסקרנות את השפה של 'הגוף - בטבע', להטמיע אותה ולמצוא בפשטות את החיבור והתמיכה הראויה לביטוי יצרי ויצירתי הנע בחופש בין האישי לאונברסלי.
כל מפגש ממתחולל במרחב שונה וממוקם בארץ בפינת טבע קסומה שנבחרה בקפידה. המקום והעת, מביאים איתם התנסויות לגילוי הריקוד האישי,
כמו גם טיפוח וחניכה בהובלה של תהליכי יצירה תלויית מקום.
השכחה וההזכרות היא טבעו של המסע, טבעה של היצירה, טבעם של החיים.
מופע חיינו ראוי שיתגלה.
האפשרות להתבונן בריקוד של עצמינו ובזה של אחרים,
מביאה איתה חוויות של אמון, ואהבה לכל תחומי החיים.
הרקמה החדשה שנולדת היא כל כולה חסד ההקשבה, ההכלה, ההתפנות משיפוטיות, הסקרנות, העדינות והסבלנות המתבקשת להיות
ביני ובין עצמי, ביני ובין הזולת, ביני ובין העולם.



כך לחיות | יהודה עמיחי
להכניס יד אל תוך
החוץ האינסופי של העולם
להפוך את החוץ לפְנים
את העולם לחדר
את האלוהים לנשמה קטנה
בתוך הגוף האינסופי



















ריפוי -
הריקוד הזה מרפא את "הפיצול" בין הנפש לגוף, ובין הרוח לחומר. מהלכים אלו מביאים תובנות אל בעיות הליבה של החיים, ומספקים הזדמנויות להביע ולחגוג אותם.
ההבט הרגשי -
ההיסטוריה האישית המאוחסנת בגוף הופכת לנגישה לבחינה ולדיאלוג, דבר שמביא לתחושה מורחבת יותר ומעוגנת של העצמי. הדהוד התנועה בקבוצה, מאפשר חשיפה מבוקרת של תכנים אלו, ומעצים את הנוכחות שלנו בריקוד.
אימון -
contemplativdance - ריקוד מהורהר
אנו מקדישים תשומת לב לגוף ומזמינים אותו להוביל לתנועה או לשהיה.
ממתנים את הביקורת העצמית ומטפחים מודעות. באופן הזה, אנו יכולים לנוע בתוך זרמים עמוקים יותר של התודעה. הגבולות של הגוף, הנפש והרוח מתחילים להתמוסס ואנחנו מגלים היבטים מורחבים של העצמי שלנו ובאומץ נוגעים בחיינו מנקודות מבט טריות ועדכניות. השער אל המעיינות הכמוסים נפתח ובמרחב מכיל ומטפח 'עיניים טובות' אנו לומדים את התנועה שלנו ושל אחרים, משכללים ומארגנים אותה באופן מיטיב.
משאב אמנותי -
ובנימה אישית -
יישום המהלכים הללו בחיי כרקדנית, כאמנית תנועה, ובריקוד החיים בתוך מערכות יחסים, הוליד בי התבוננות מעמיקה, חוויות של התמסרות וחיבור, יצירתיות נגישה בכל רגע, רכות במעברים וזרימה.
אמנים משתמשים בפעולות אלו, כדי לגלות חומר מקורי. העמקה במרחבים אלו מחדדת את התפיסה האסתטית ומטפחת דיוק, עדינות, ו ריכוז במרחב מרובד.
אימון זה מציע הסרה של חסימה יצירתית ומביא איתו אפשרויות מרעננות למציאת תנועה חופשית ויחודית.
התוכנית בהובלת איריס נייס, אמנית תנועה.
מחברת בין גוף. תנועה. יצירה. ריפוי
"אני סקרנית לגבי מצבי הנוכחות השונים. מתפעלת מהיכולת של הגוף להשתנות, לגלם ולשדר דימויים, לשתף מידע, לרגש, לרפא ולברוא מרחבי יצירה.
האומנות שלי מופרת ומתעצמת בצירופים שבין האומנויות על רקע רב תחומיות ומתוך המפגש האנושי.
ההשפעה של הטבע הפראי והחד פעמי בתהליכי היצירה שלי, בא לידי ביטויו כשהריקוד לוקח אותי מעבר למה שאני מכירה ויודעת.
את החקירה והגילוי אני מוצאת במגע והעמקה במקדשי הגוף והטבע - מעיינות החיבור והנביעה".

כותבת משתתפת
"התנועה שלך מחייה אותי.
האגן שלך פורח את החלומות הזקופים שלי
שדחסתי לתוכי
הנחתי בקצב
שכבות שכבות
של עצב.
אני מתאבלת על מה שאבד
ומתפללת על העצמות החשופות
שייתכסו בבשר עבה ורך כל כך
תמונה רחבה נפרסת לפניי עם בוא המזכרות
מתוך אסופת גלותינו
כשזריחת הירח עלינו
מתוקים ושקטים בליבינו
מקבלים שעתה של שקיעה.
ובבוקר נשיל לבדותינו
אל מעלה ההר
יחד
גם בתהום
יחד
בסליחה, בכנות ובתום.
תודה כל כך על המיכל העדין והגמיש שמאפשר לי עוד ועוד להרגיש בבית
אוהבת אותנו כל כך"



