coming soon... 

December 30, 2015

כותבת נירה:

-הייתי שם במצב שאני מכירה, אבל הוא נדיר לי, משהו שמחבר בין חופש לשמחה והנאה ותחושת רשות, בגוף ובנפש. 
 

-עדיין מהדהדת את המפגש בחורשת האקליפטוס הקסומה. 

-נחקקה בגופי ובנפשי חווית ההתפלשות באדמה ובעלים במורד, כשהראש כלפי מטה וכל החושים פתוחים וקולטים וסופגים... הקשב הפנימי מתחדד והנשימה, הנשימה, כל כך נוכחת. ההתרגשות השקטה כשפתחתי את העיניים, התבוננתי בעלי העץ הנעים ברוח וקלטתי שהנשימה שלי מסונכרנת באופן תואם ומדוייק עם תנועת העלים. הייתה שם פליאה והיה שם עצב וגם שקיטה שזורים זה בזה.

 

-אני חלק ממשהו יותר גדול"

כל כך מרגיע ומנגיע

זה הדבר נותן את עצמו

קיים בפני עצמו

נמצא שם ופה

בלתי תלוי

יציב ומקבל את זה הרוצה לנחות לתוכו

"אני  חלק  ממשהו  יותר  גדול"

לוקחת איתי כצידה לדרך בפסיעותי במשעולי תשע"ו

טוב היה לי לחלוק את עצמי גם עימכם

August 03, 2016

כותבת רותם: 

תודה לך איריס 
על מפגש אמיץ וקשוב, על תובנות תנועה שהן משל לתנועה של החיים בנו ושלנו בהם!

הרבה חומר למחשבה ולעיבוד.

August 31, 2016

כותבת קרן:
תודה על הנחיה שמאפשרת להגיע למקום המרגש הזה, מקום מאוד שקט שבו התנועה עוטפת ומובילה אותי.
היום, בדרך הביתה, תהיתי מה מזה נשאר וממשיך לנוע בתום המפגש.
תודה, חיבוק. 

May 01, 2016

כותבת האומנית יונית קריסטל : הריקוד בטבע, ואולי אפילו לא נכון להגיד ריקוד - פשוט תנועה קשובה - הוא אחת המתנות היותר נפלאות שנתתי לעצמי השנה. המגע עם המים, החול, העצים בתוך המסגרת המאפשרת של קבוצה חוקרת מרחיב את אופקי גופי, מגלה לי חוויות חדשות ומסעירות, ממלא אותי בסיפוק עמוק. אני מודה לאיריס על גלולות האושר האלה, ועל ההנחיה המרתקת שלה, שהיא לא רק הנחייה לריקוד אלא מלווה גם בשטף של מילים - שירה שפשוט זורמת ממנה , ובכל פעם יש פנינים שמלוות אותי, שנדבקות אלי, שממשיכות להדהד לי בראש, ביחד עם התנועה והמפגש שממשיכים להדהד לי בגוף. תודה!

 

May 10, 2016

כותבת משתתפת: אוראל מור יוסף
"כמה פעמים נפגשתי עם המושגים: "הכל אחד", " כולנו רקמה אנושית אחת" ועוד. ממש בהתחלה עוד לפני שהבנתי שאני מתעוררת זה העלה בי ציניות, אח"כ רצון להבין את זה- במיינד ותסכול של "מה הם מדברים"? לאט לאט נפגשתי עם זה, כמו חלון שנפתח ונסגר כל הזמן. הבנתי ואז לא הבנתי. זה כל הזמן חומק. וכשהבנתי חשבתי לי- זה כל כך גדול איך אפשר להבין? כלומר ברמת התפיסה. 
פעם ראשונה שהבנתי את זה בגוף, כלומר נזכרתי בזה, זה חצה את המוגבלות התפיסתית שלי. 
זה קרה לי ממש כאן, בטבע, 
עם Iris Nais ועוד עצים ואנשים. 
הריקוד בכל מקרה קורה, זז בתוכינו, הספירלה מסתובבת וגדלה, ממש עכשיו, ברגע זה. 
לא כדי לגדול ולהגיע. 
פשוט כי היא החיים והם קורים גם מבלי שנסכים. אבל מה קורה כשמסכימים? אוהו זה קסם גדול! ואפשר להיזכר בו. בואו להיפגש".

August 06, 2016

כותב שגיב נריה, משתתף במפגש עם עץ: "במדיטציה של  השעה האחרונה , צפו ועלו כל אותם התחושות מאתמול.
מרקם קליפת האקליפטוס למגעים רכים של ליטוף , ולמגעים 'גדולים 'יותר של השענות ושכיבה 
הרפיון והנשימה שהתאפשרו בזכות כיסוי העינים 
ההקשבה האיכותית יותר לרחש העלים , לאוושת הרוח , לנשימות שלנו , לקולות התנועה העדינים שלנו סביב הענפים להשמטות ולנפילה.
נשפכנו מהעץ ונאספנו על ידי מגע ידיים ועל ידי החול

שכחתי לשתף אתמול , אבל מבחינתי - עשיתי אהבה עם העץ . כפשוטו . והוא החזיר אהבה ..

 

איזה כיף לפגוש אנשים מיוחדים בחוייה כ'כ מיוחדת 
בורחים יחד ממפלצת הרעש 
מקשיבים יחד לקולות הבראשיתיים

 

איריס - את ממש משוררת , אשת רוח 
איך את מצליחה לדברר את התחושות שלך בצורה כ'כ עשירה ואמיתית

תודה גדולה !"

 

 

June 16, 2015

הגוף ממש בטבע שלו... כשהוא חובר לטבע ונע בתוכו.
זוכרת את המפגש איתך איריס בדיונות, בצל בין העצים עם החול הבתולי, במורד החול הנודד מטה ובמעלה החול השוקע תוך מדרך הרגל ואיברי גוף אחרים. גוף נוגע בגוף באופן טבעי בטבע, ומתפלשים בחול...
השארת בי השראה - יקרה.
יודעת שהטבע כאן ושם כל הזמן... והתנועה כאן ושם... ואת שם... ואני ... רגעים שם ורגעים פה.  
 'זה' תמיד איתי באופן טבעי.

 

מירב טל מרגלית, מנהלת - בשיתוף עמותת 'חיבורים וקשרים מטרואמה לחוסן'.

Please reload